top of page
  • Twitter
  • Youtube

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

חתך רוחב – מבני הטיעון של דוברים התומכים בהפיכה המשטרית

עודכן: 18 בספט׳ 2023

נייר זה מנתח את צורות הטיעונים ומבניהם ביחס לעובדות על מערכת המשפט, בקרב דוברים המקדמים את ההפיכה המשטרית.

אנו מוצאים כי:

· תחת מעטה של דיון רציונלי, מבוסס עובדות, נעשה שימוש במבני טיעון שחותרים תחת אפשרות קיומו של דיון כזה.

· הטיעונים העובדתיים ביחס למשפט מטעים, המסקנות הנגזרות מהם לא מתאימות לבעיות שזוהו ומעל הכל, המשמעות הכוללת של שלילת המשטר הדמוקרטי מוסתרת או מוכחשת.

· ריבוי הטיעונים, המתפשטים בשלל מדיות וגרסאות, מעצים את אפקט ההסתרה וההכחשה.


מבוא

מחקרים בתחום הרטוריקה והשכנוע עומדים על חשיבות המבנה והסגנון של טיעונים, ולא רק תוכנם, כדי להסביר כיצד הם פועלים על מנת לשכנע או ליצור הזדהות. חלק ניכר מכוחו של טיעון מצוי בהיבטי הצורה, כלומר, בממדים שאינם התוכן הגלוי: לא רק מה נטען, אלא איך. בניירות עמדה רבים קודמים בחנו את התכנים של שינויי המשטר המתוכננים על ידי הממשלה. בשונה מכך, בנייר זה אנו עומדים על צורות הטיעון הבולטות בקרב דוברים התומכים בהפיכה המשטרית. נבחן טיעונים המתיימרים להתייחס לעובדות ביחס למערכת המשפט ולהציג מסקנה הגיונית הנובעת מהן. נראה כיצד צורות הטיעון יוצרות הטעיה גם במצבים שבהם התוכן הגלוי לא בהכרח שגוי, או לא שגוי במלואו - בשונה ממקרים, רווחים גם הם בקרב דוברי ההפיכה, שבהם התוכן עצמו שגוי.

ניתוחים מסוג זה המוצע כאן התרבו בשנים האחרונות במחקרי מידע, בפרט בהקשרים של זיהום מידע, אי סדר מידעי, ומה שמכונה לעיתים פוסט-עובדות או פוסט-אמת, על רקע משברים מעמיקים בתקשורת ציבורית, קיטוב פוליטי במדינות דמוקרטיות, ושחיקה של דמוקרטיות ואת התמוטטותן.

ייחודו של נייר זה בכך שהוא מתמקד בניתוח טיעונים בהיבטים הנוגעים במשפט. כפי שמדגישה הסוציולוגית האמריקאית קים ליין שפלי בהתייחס לקריסתן של דמוקרטיות בעת הזו, תהליך הקריסה ממוקד במשפט: מנהיגים רודניים עושים שימוש בכלים משפטיים ונשענים על מראית עין של חוקיות, שהכרחיים ללגיטימציה שלהם ולניסיונם להרחיק עצמם מהמשטרים הסמכותניים המוכרים לציבור מהמאה העשרים ("מודל היטלר" ו"מודל סטלין", בלשונה). מכאן אין להתפלא על הכותרת שהוענקה לדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט (להלן: "ועדת החוקה") שעוסקים בשינויים החוקתיים: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט". מכאן גם החשיבות של בחינת צורות הטיעונים שעוסקים במשפט. דוברים שמשמיעים טיעונים עובדתיים בהקשר זה מתיימרים לפעול במסגרת הדיון הציבורי הרציונלי ולבסס את ההפיכה בעזרתו. הם נשענים על השפה והנורמות של הוכחת עובדות ושכנוע על בסיסן, וכך עשויים לרכוש לגיטימציה באמצעות ההגינות והחתירה לאמת המיוחסות לדיון כזה. לכן, ראוי לבחון אם טיעוניהם עומדים בדרישות מינימליות שלו.

נבחן את צורת הטיעון בהתייחס לשלושה שלבי טיעון המייצגים את המהלך הבסיסי של הצגת ראיות, הסקת מסקנות, והתמודדות עם ביקורת. בכל אחד מהשלבים ניתן למצוא מהלכים טיפוסיים שהופכים את הטיעון למטעה. דוגמאות רבות נותחו בהרחבה בניירות עמדה שונים של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ומובאות פה בקצרה במסגרת חתך רוחב. יש להדגיש שהחלוקה לשלושת השלבים המוצעת על ידינו לא מאפיינת את הטיעונים של דוברי ההפיכה. להיפך, אחד הממצאים הבולטים הוא שהטיעונים דווקא מטשטשים את ההבחנות הללו ולכן מקשים על זיהוי הכשלים המנותחים כאן.

אם כן, הבדיקה שערכנו מעלה מספר מבני טיעון בולטים.

ראשית, הצגת טענה לקיומה של ״בעיה״, באמצעות שימוש מטעה בראיות המציגות את מערכת המשפט כבעלת כוח בלתי מוגבל או כמעט בלתי מוגבל בסדר השלטוני בישראל, ובאותה עת כפגומה ופוגענית. מהלך זה כולל:

1. שימוש סלקטיבי בעובדות במספר הקשרים שאנו מנתחים (נתוני משפט השוואתי; איזכור בעלי סמכות משפטית; ריבוי אסמכתאות והיעדר אסמכתאות).

2. הצגת חריג כמשקף את הכלל.

3. הצגת החלטה משפטית כאילו היא לא מאפשרת לדרג הפוליטי לפעול למרות שיש לו דרכי פעולה.

4. הצגת מצע נסיבתי היסטורי שכבר חלף כמצב הדברים בהווה.

5. הצגת הסבר סיבתי לאירועים מורכבים המטילה אחריות ודאית על מערכת המשפט.

6. עירוב אמיתות עם אי-אמיתות באופן שמכשיר אי-אמת ותומך בהצגה מאיימת של מערכת המשפט.

שנית, הצגת פתרונות שלא הולמים את הבעיה הנטענת. מהלך זה כולל:

1. במישור הפנימי, הצגת בעיה לכאורה, ולצדה פתרון שאין בו כדי להתמודד עמה.

2. במישור החיצוני, הצגת תיקונים שונים למערכת המשפט שעשויים להיות הגיוניים בנפרד אבל המכלול שלהם נטול קוהרנטיות ומערער על המסגרת המשטרית הדמוקרטית (תופעה המוכרת בספרות כ"פרנקנסטייט").

שלישית, חוסר התמודדות עם ביקורת. מהלך זה כולל:

1. מניעת דיון אמיתי למרות רטוריקה של מחויבות לדיון.

2. הכחשת המשמעות האמיתית של "הרפורמה" כשלילת הדמוקרטיה, וזאת במספר דרכים שונות שאנו מנתחים: ״עצים בלי יער״; הסטת תשומת הלב לסוגיה אגבית; הסטת הדיון משאלות מבניות לשאלות פרטניות; טענת "יהיה בסדר".

מהלך נוסף, הרלוונטי לכל אחד מן השלבים שזוהו, הוא ניכוס מונחים שמקורם במחשבה הליברלית באופן שמותיר קליפה של שיח דמוקרטי ליברלי בעודו מרוקן אותה מתוכנה המקובל ומחליף אותו ברעיונות הפוכים בתכלית. בהקשר זה נתייחס למונחים: איזון; דמוקרטיה; הפרדת רשויות; חיזוק שלטון החוק/המשפט/אמון הציבור/הדמוקרטיה; ליברליזם; שוויון; שלטון החוק.

לנייר המלא המזהה מעל עשרים מבני טיעון מטעים, וכולל דוגמאות לכל אחד מהם, ראו להלן.

בזמן הקרוב יופץ מדריך מעשי לציבור המבוסס על מחקר זה.

נוסח מתוקן הועלה ב-11.9.2023.





מבני טיעון סופי מתוקן 11.9.23
.pdf
Download PDF • 703KB











Comments


bottom of page