בנייר עמדה זה אנו בוחנים את השאלה האם אכן, כפי שנטען על ידי תומכי "הרפורמה", בניו-זילנד ההחלטה בדבר מינוי שופט לבית-המשפט העליון נמצאת לחלוטין בידי גורמים פוליטיים מקרב המפלגות שבשלטון.
אנו מוצאים כי טענת תומכי ה"רפורמה", לפיה הליך מינוי שופטי בית-המשפט העליון בניו-זילנד מהווה משפט משווה המספק תימוכין לטובת אימוצו בארץ של הסדר אשר יוביל לשליטה מוחלטת של הקואליציה על הליך מינוי השופטים (לא כל שכן שופטים בבית-המשפט העליון), הינה שגויה ומטעה.
טענה זו נסמכת רק על חלקים מהדין הניו-זילנדי ומתעלמת מחלקים קרדינליים אחרים, וזאת באופן סלקטיבי ומוטה. יתרה מכך, הטענה האמורה סובלת מהבנה לקויה של מאפייני בסיס של התרבות המשפטית והפוליטית בניו-זילנד, בדגש על העדר הכרה בחשיבות הרבה המיוחסת שם לנוהגים חוקתיים. ככל שחוסר הבנה זה נובע מפער תרבותי בין טועני הטענה (הישראלים), לבין הגורמים בניו-זילנד, הרי שיש בו, לכשעצמו, כדי להמחיש מדוע לא ניתן בארץ לסמוך על נוהגים חוקתיים בלבד לצורך מניעת פוליטיזציה של מערכת המשפט.
לסיכום, הטענה לפיה הליך מינוי שופטי בית-המשפט העליון הניוזילנדי נשלט לחלוטין על-ידי גורמים פוליטיים, לא כל שכן כאלו המזוהים עם מפלגות הקואליציה, הינה שגויה ומטעה.