בנייר עמדה זה אנו מתייחסות להשלכות השינויים המשטריים המוצעים על זכויות ילדים.
אנו מוצאות כי:
· ההצעות לשינויים המשטריים, ובמיוחד ההצעות הפוגעות בעצמאות הרשות השופטת, וכן ההצעה לפגוע במעמדם של יועצים משפטיים ואנשי מקצוע, יפגעו, בוודאות קרובה, בזכויות אדם באופן כללי, ובזכויות ילדים בפרט.
· זכויות ילדים וילדות, עוד לפני השינויים שיוזמת הממשלה, זוכות להגנה חלקית בלבד במשפט הישראלי. הסטנדרטים הבינלאומיים ביחס לזכויות ילדים קבועים, בין השאר, באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. מצד אחד האמנה זוכה למעמד חזק במיוחד בקרב מדינות העולם בשל העובדה שרובן ככולן חתמו עליה, לרבות ישראל. מצד שני, לאמנה אין מעמד של חוק בישראל, אלא היא נחשבת ככלי פרשני. במצב זה, לרשות השופטת חשיבות מיוחדת ביישום עקרונות האמנה בעת תהליך פרשנותם של חוקים, ובהגנה על זכויותיהם של ילדים וילדות. פגיעה חמורה במיוחד צפויה לקטינים השייכים לקבוצות מיעוט, ובכלל זה ילדים חסרי מעמד, ילדים וילדות להט״בים, וילדים וילדות להורים להט״בים.
· פגיעה במעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תוביל לפגיעה בזכויות קטינים, קבוצה שמראש זוכה להגנה מועטה במשפט הישראלי. לפגיעה זו שני היבטים מרכזיים. הראשונה פגיעה בזכויות המנויות במפורש בחוק היסוד, והשנייה בשל הפגיעה שתתאפשר בזכויות לא מנויות, ובמיוחד זכויות חברתיות שעלולה להרע את מצבם של ילדים החיים בעוני, ובזכות לחינוך.
· ביטול עילת הסבירות, שיש בו פוטנציאל לפגיעה בהגנה על תקינות הממשל ועל זכויות אדם, יוביל לפגיעה מיוחדת דווקא בקבוצת קטינים במצבי סיכון ותדחוק אותם יותר למיקומי שוליים, וזאת בשל המרכזיות של השימוש בעילת הסבירות בהגנה על קטינים במצבי סיכון כיום.
· פגיעות נוספות בזכות לחינוך: כצעד משלים לרפורמות במערכת המשפט, מקדמת הקואליציה שינויים במערכת החינוך שיש להם קשר ישיר להחלשת הדמוקרטיה. ראשית, פגיעה בחופש הביטוי בבתי הספר, וצמצום תכניות שמקדמות דמוקרטיה וזכויות אדם, ובכלל זה תכניות בנושאי להט״ב, יהדות פלורליסטית, שוויון בין המינים, ועוד. ביטול תכניות מסוג זה פוגע לא רק בחופש הביטוי, אלא גם משפיע לרעה באופן ישיר על זכויותיהם ורווחתם של תלמידות ושל תלמידים מקבוצות מיעוט שונות כגון להט״ב. השינוי המשמעותי השני נוגע לחינוך החרדי: היקף לימודי הליבה הנדרשים בבתי הספר, תקצובם, וכן הוצאת הפיקוח על שתי רשתות החינוך החרדיות הגדולות מידי משרד החינוך. שינוי זה יש בו כדי להפחית את היקף לימודי הליבה בחינוך החרדי תוך פגיעה בתלמידים ותלמידות חרדיים ובניגוד לאינטרס הציבורי. כמו כן, לפי ההסכמים הקואליציוניים תקצין ההפליה התקציבית (הקיימת כבר כיום) בין תלמידות ותלמידים במערכת החינוך הממלכתית, הממלכתית-דתית וזרמי החינוך הפרטיים.
· פגיעה במימוש זכויות קטינים בהליך הפלילי: ההפיכה המשטרית עלולה להביא לפגיעה מהותית בזכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, ובמיוחד לקטינים השייכים למיעוטים בחברה. זכויות חשודים ונאשמים, ובמיוחד קטינים, יהיו חשופים לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכויות הפרט שלהם. כך למשל, יש חשש כבד שיהיו פגיעות בזכות לייצוג משפטי ובזכות להליך הוגן לבני נוער המשתייכים לקבוצות מיעוט הנאשמים או חשודים בעבירות פליליות, באמצעות יצירת הנחיות או סעיפי חוק המייצרים עונשים, הליכים וסוגי עבירות ייחודיים לקטינים המתנגדים למשטר. כן תיתכן פגיעה בילדים נפגעי עבירות ובזכויותיהם, כאשר זכויות אלה, שממילא לא פותחו דיין במדינת ישראל, עלולות להיפגע מהעדר ביקורת שיפוטית על חקיקה וכן מפגיעה אפשרית בזכויות המנויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
· פוליטיזציה של הליכי בחירת שופטים עלולה לגרום למינויים לא מקצועיים לבית המשפט לנוער ולבית המשפט לענייני משפחה, שתי ערכאות מקצועיות ומתמחות שהוקמו כדי לטפל בילדים וילדות ובמשפחותיהם.
· הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים תפגע בזכויות הקיימות כיום לקטינים במסגרת הליכי גירושים, הליכים שבמסגרתם ילדים וילדות נמצאים במצב משברי ופגיע ממילא.