פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה - קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט הישראלי ולמשפט הציבורי בפרט הפועלת בהתנדבות - רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, לפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה ובזכויות אדם. בנייר עמדה זה אנו בוחנים את הטיעון לפיו מערכת המשפט בישראל אינה מגוונת דיה, וכי כדי להגביר את הגיוון, יש להעביר את השליטה בוועדה לבחירת שופטים, לידי הממשלה. להלן מסקנותינו.
האם מערכת המשפט בישראל, ובית המשפט העליון בפרט, אינם משקפים את הגיוון הקיים באוכלוסייה בישראל? נכון (חלקית) אבל ממש לא מה שחה״כ רוטמן ולוין אומרים. בעבר מונו שופטים השייכים בעיקרם לפלח אוכלוסייה צר, אך בעשורים האחרונים, חל שינוי משמעותי וכיום הרשות השופטת מגוונת יותר מבעבר. עם זאת, קבוצות באוכלוסייה ובראשן הערבים והחרדים, נותרו בתת ייצוג משמעותי, בעוד אחרות הפכו להיות מיוצגות ביתר.
האם העברת השליטה בהליך מינוי השופטים לממשלה תוביל לגיוון הרשות השופטת בכלל ובית המשפט העליון בפרט? לא, אפילו להיפך: היא עלולה לצמצם חלק מהמגוון, ובמקום זאת להוביל להשחתה ולחוסר מקצועיות. הרפורמה המוצעת מבקשת להעביר את השליטה בהליך מינוי השופטים לממשלה, ואין בה כל מנגנון או התחייבות להגברת הגיוון והשיקוף. מהלך זה יוביל לכך שימונו שופטים בהתאם לנאמנותם הפוליטית, ואילו שיקולי מקצועיות והגברת הגיוון ושיקוף האוכלוסייה יהפכו למשניים, אם בכלל. לעומת זאת, השיטה הקיימת בישראל כיום מאפשרת לשקלל במסגרת שיקולי המינוי גם שיקולים של הגברת המגוון והשיקוף של מועמדים מקבוצות בחברה הסובלות מתת-ייצוג.
איך כן ניתן להגביר את הגיוון בקרב השופטים? ראשית, חשוב להבין כי המערכת נמצאת בתהליך של הגברת הגיוון והשיקוף, גם אם באופן הדרגתי ואיטי מהנדרש. בעשורים האחרונים, תחת השיטה הקיימת, חברי וחברות הוועדה מקדמים באופן מפורש ובהצלחה מינוי שופטים מקבוצות שונות באוכלוסיה. לצד זאת, יש מקום לנקוט בצעדים נוספים להגברת גיוון מערכת המשפט.
מדינות שונות, בהן הליך המינוי הוא מקצועי, נוקטות מגוון של אמצעים להגברת הגיוון השיפוטי מבחינת שיקוף של נשים ומיעוטים בבתי המשפט. בדומה, הכרזה על עקרון הגיוון והשיקוף כשיקול מרכזי בישראל, עשויה לעודד צעדים אקטיביים של הוועדה לבחירת שופטים לצורך הגדלת הגיוון הדמוגרפי. צעדים כאלה, יכולים לכלול, בין היתר, עריכת כנסים שמטרתם לעודד עורכי דין מקבוצות ששיקופן בחסר להגיש את מועמדותם לשיפוט, פנייה יזומה למועמדים פוטנציאליים להגיש את מועמדותם, ואולי גם התאמה של תהליכי המיון לקבוצות שונות. צעדים מסוג זה הצליחו בזירות אחרות בישראל.
ההצעה של רוטמן-לוין, תוביל למינוי שופטים מזוהים אידיאולוגית, המבוססים על נאמנות פוליטית ומייצרים קיטוב של אליטות מתחרות. לעומת זאת, הליך מינוי שופטים המחייב הסכמה רחבה של הרשות השופטת, הממשלה והכנסת – או לחלופין של הקואליציה והאופוזיציה – יכול, כפי שכבר הוכח בעשורים האחרונים, להגביר את הגיוון הדמוגרפי והאידיאולוגי של השופטים. שיטה מבוססת הסכמות היא תשתית טובה לצעדים נוספים, אקטיביים, לגיוון מערכת השפיטה כך שזו תשקף את החברה הישראלית בכללותה.