תקציר
ביום 25.7.2023 אישרה הכנסת את פקודת האגודות השיתופיות (תיקון מס' 12), התשפ"ג-2023 המרחיב את תחום פעילותו המותר של מנגנון ועדות קבלה. עיקר התיקון לחוק נוגע לגודל ולסוג היישוב שבו יהיה מותר לקיים הליך מיון וסינון של מועמדים באמצעות ועדת קבלה.
ההסדר החקיקתי הראשון בנושא זה התקבל בשנת 2011, והתיר ליישובים הממוקמים באיזורי הגליל והנגב המונים עד 400 יחידות דיור לקיים ועדות הקבלה. ועדות אלו הוסמכו לדחות מועמדים להתיישבות בין היתר בנימוק שהמועמד/ת "אינו מתאים לחיי חברה בקהילה", או שנמצא שהוא/היא אינם מתאימים "למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, ויש יסוד להניח כי יהיה בהם כדי לפגוע במרקם הזה".
התיקון החקיקתי הנוכחי מגדיל באופן משמעותי את האפשרות לקיים ועדות קבלה. הוא מאפשר ליישובים הכוללים עד 700 יחידות דיור (ואף יותר לפי צו מיניסטריאלי) לעשות שימוש במנגנון זה, ומרחיב את התחום הטריטוריאלי מעבר לנגב ולגליל לכל היישובים שיוגדרו כבעלי "עדיפות לאומית".
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה – קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט הישראלי ולמשפט הציבורי בפרט הפועלת בהתנדבות – סבור כי:
· התיקון מעמיק את הפגיעה בזכות לשוויון, לפרטיות ולכבוד של מועמדים המבקשים להצטרף לקהילה, כמו גם את הפגיעה בזכויות הקניין הפרטי של חברי האגודה השיתופית, ושל אלה המבקשים להצטרף לקהילה.
· הענקת כוח משפטי שכזה ליישובים קהילתיים, שמרחיב את יכולתם לסנן ולהדיר את מי שהם אינם מעוניינים בקרבתם, ובכלל זה קבוצות מיעוט או קבוצות מוחלשות אחרות – מהווה הפליה פסולה. הפליה זו סותרת את פסיקת בית המשפט העליון בנושא וקרוב לוודאי שתהווה מנגנון שיעקוף וירוקן מתוכן את האיסור הקבוע בחוק על ועדות הקבלה להפלות "מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית" (סעיף 6ג(ג) לפקודת האגודות השיתופיות).
· הנסיבות החריגות שבהן עשויה אולי להיות הצדקה משפטית לקיומו של הליך מיון על ידי יישוב בעל מאפיינים ייחודיים, אינן מתקיימות במרבית היישובים הקהילתיים בישראל. על כן אנו סבורים, שתיקון מס' 12 יגביר את ההדרה המרחבית השוררת כבר עתה, ויוביל להפליה קשה של חלק ניכר מן האנשים והקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית ובעיקר קבוצות מוחלשות, כגון ערבים, מזרחים, משפחות חד הוריות ואנשים עם מוגבלות. לנוכח כל אלה, אנו סבורים כי התיקון אינו חוקתי.
נייר העמדה המלא מצורף: