עיקרי הדברים
עקרון היסוד של המשפט העברי: לאף אדם או מוסד אין בלעדיות על הכח הפוליטי. הרשויות השונות מבקרות ומאזנות זו את זו.
מלך ישראל כפוף לחוק ואינו מוסמך לפרשו.
הסנהדרין היא הגוף היחיד המוסמך לפרש את החוק.
הסנהדרין ממנה את חבריה בעצמה ללא התערבות מן החוץ.
המלך אינו חבר בסנהדרין כדי שלא יפגע בעצמאות השיפוטית שלה.
תפקידם של נביאי ישראל לבקר ולהוכיח את המלכים.
המלך אינו רשאי לשאת בתפקידי כהונה במקדש וכהנים אינם רשאים להיות מלכים
בחינה מעמיקה של תפיסת החוק, המשפט וחלוקת הסמכויות במסורת הפוליטית היהודית מעלה שהיא לעולם אינה נתונה בידי אדם אחד או רשות אחת, אלא היא מפוצלת, מבוזרת ולעתים גם ממוקמת, במכוון, בלב המתחים הפנימיים. הדגם הראוי לשלטון על פי המסורת היהודית מורכב מכוחות שונים המשפיעים זה על זה ומבקרים זה את זה. בכך קדמה המסורת היהודית לתפיסות מודרניות של מבנה השלטון בדרך של הפרדת רשויות.