הודעת פורום המרצות והמרצים בנוגע לתצהיר ראש השב"כ
- law professors forum
- 4 במאי
- זמן קריאה 3 דקות
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה מגיב להיבטים משפטיים שנלוו להחלטה בדבר סיום כהונתו של ראש השב"כ, רונן בר. הממשלה אמנם ביטלה את החלטתה לפטר את ראש השב"כ, בעקבות הודעתו על סיום כהונתו ב-15 ביוני, אך המידע שעולה מן התצהירים שהוגשו בעניין לבג"ץ, כמו גם החלטת הממשלה מיום 27.4.2025 (החלטה 2981), מבטאים פגיעה קשה של הממשלה ושל ראש הממשלה בשלטון החוק וסכנה ממשית למשטר הדמוקרטי.
1. דבריו של ראש השב״כ בתצהירו הגלוי, לפיהם הובהר לו כי במצב של משבר חוקתי יהיה עליו ״לציית לראש הממשלה ולא לבג״ץ״, לא נסתרו בתצהירו של ראש הממשלה. מידע זה מעורר חשש כבד לתקינות המשטר הדמוקרטי בישראל. הוראה המחייבת את השב"כ לציית לראש הממשלה ולא לבית המשפט, מבטאת בפשטות היגיון אוטוריטרי, ולכל הפחות יש בה חוסר הבנה של עקרונות היסוד של שלטון החוק והפרדת הרשויות, שהגנה עליהם חיונית לשרידותו של המשטר הדמוקרטי. מרות הממשלה על השב"כ נתונה לה מכוח חוק. במשטר דמוקרטי המחויב להפרדת רשויות, הגורם בעל הסמכות לקבוע את פירוש החוק במצבי מחלוקת בתוככי הרשות המבצעת הינו, ראשית, הייעוץ המשפטי לממשלה, ובסופו של דבר – הרשות השופטת. "משבר חוקתי", בנסיבות הנרמזות בתצהיר ראש השב״כ, אינו אלא מצב בו הממשלה בוחרת לכפור בסמכות השיפוטית, או במלים אחרות, לשים עצמה מעל לחוק. המחויבות של השב"כ – כמו של כל גורם שלטוני אחר במצב דומה – היא לחוק, בהתאם לפרשנותו המחייבת של בית המשפט. עמדה אחרת, שתתיר לממשלה להתעלם מצווי בית משפט, ותעמיד לרשותה את גורמי השיטור והאכיפה ללא ביקורת שיפוטית עצמאית, תדרדר את הדמוקרטיה הישראלית לתהום.
2. באופן דומה, הקביעה של הממשלה, בהחלטה 2981, כי נדרשת "כפיפות מלאה של גורמי הביטחון לממשלה", מתיימרת לבטל את עקרון שלטון החוק. "הכפיפות המלאה" של הממשלה ושל גורמי הביטחון כאחד היא לחוק. החלטת הממשלה היא שלב חדש, שלא היה כמוהו עד כה, במתקפה של הממשלה נגד הייעוץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון, האמונים על שלטון החוק. הפורום קורא לממשלה לחדול מרמיזות כאילו "לא תוכל לקבל מצב" של כפיפות לחוק, ומאיומים לפיהם תיאלץ "להסדיר מחדש את יחסי הרשויות בכלל ואת שיטת המינויים בשירות המדינה בפרט" אם הגופים האמונים על שלטון החוק לא יסורו למרותה. לאור החומרה שבהחלטה הזו של הממשלה ובדברים שעולים מן התצהירים, נדרשת התייחסות שיפוטית לדברים.
3. דברי ראש השב"כ בתצהיר, לפיהם נעשה ניסיון לגייס את יכולות המעקב של הארגון לשם קידום מטרות פוליטיות-מפלגתיות של הממשלה – בפרט, לאיסוף מידע אודות מובילי המחאה נגד הממשלה ומממניה – מלמדים שהאפשרות לניצול לרעה של "מרות" הממשלה על השב"כ לא נותרה בגדר חשש בלבד. תצהירו של ראש הממשלה, המכחיש באופן כללי את הדברים, מתאר בה בעת במפורט את ניסיונו לערב את השב"כ בהתמודדות עם אתגרים השייכים במובהק לתחום של אכיפת החוק הפלילי על אזרחים ישראליים נוכח מעשי מחאה. יוזכר שחוק השב״כ מחייב את השב״כ לפעול "באורח ממלכתי", וכן הוא קובע את האיסור להטיל על השירות משימות שנועדו "לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים".
4. אחת הטענות החמורות בתצהיר ראש השב"כ היא כי ראש הממשלה ניסה לכפות עליו לחתום על חוות דעת שהוכנה מטעמו של ראש הממשלה, שתמנע ממנו להעיד עדות רצופה במשפטו הפלילי. בתצהיר התשובה, ראש הממשלה מכחיש שמטרתו הייתה דחיית העדות, אך אין הכחשה לכך שניסה לכפות על ראש השב"כ לחתום על חוות דעת שהוכנה מטעמו של ראש הממשלה. על פניו, יש כאן ביטוי חמור במיוחד של שימוש לרעה בסמכות וחשש לפעולה בניגוד עניינים מצדו של ראש הממשלה, שמחייב לבחון את חוקיות המשך כהונתו בתפקיד.
5. האתגר העיקרי המונח כעת לפתחם של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל בית המשפט הוא להבטיח את תקינות ההליך לבחירת ראש השב"כ הבא. לנוכח ניגוד העניינים המובהק שבו מצוי ראש הממשלה נתניהו ולנוכח המידע החמור שעולה מן התצהירים, נדרשת הקפדה מיוחדת שתצמצם את החשש לניגוד עניינים שבו מצויה הממשלה. כך, בין היתר, בחירת ראש השב"כ הבאה צריכה להיעשות בפיקוח של ועדה ציבורית בלתי תלויה, והמינוי צריך להיות כפוף לביקורת שיפוטית.
6. פרטי המידע החלקיים וההאשמות ההדדיות, שנכללים בשני התצהירים, אודות פעילות השב"כ והערכותיו קודם לטבח ה-7 באוקטובר, מספקים את הראייה הניצחת להכרח שבהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבירור מלא וממצה של מכלול התהליכים וההחלטות שאפשרו את האסון. ניצול סמכותו של ראש הממשלה לאשר לפרסום מידע סודי כדי לחשוף במסגרת תצהירו, באופן סלקטיבי, פרטי מידע מסוימים, מהווה שימוש לרעה בסמכות, ומעורר את החשש שסירובה העיקש של הממשלה להחליט על הקמת ועדת החקירה נועד, בין השאר, למנוע גישה ציבורית למלוא חומרי הארכיון הרלוונטיים.
Comments