עמדת הפורום בעניין הבקשה להדיח את ח"כ איימן עודה

בזמן המערכה הקשה שישראל מנהלת מול איראן, ועדת הכנסת צפויה לדון ביום שלישי הקרוב (24.6.25) בבקשה להפסקת כהונתו של ח"כ איימן עודה, בהתבסס על סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת.[1] הבקשה מתבססת בעיקרה על ציוץ ברשת X (טוויטר) של ח"כ עודה שפורסם ב- 20.1.2025, לאחר עסקת החטופים האחרונה, שבו ציין כי הוא "שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. נולדנו בני חורין"; בבקשה, שהוגשה על ידי ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, נטען כי מדובר "בהתבטאות מפורשת התומכת במאבק מזויין נגד מדינת ישראל ואזרחיה", אשר מצדיקה את הפסקת כהונתו של ח"כ עודה.

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה מתריע כי בנסיבות העניין, הפסקת הכהונה של עודה מנוגדת לדין ומהווה צעד אנטי-דמוקרטי מובהק. דבריו של ח"כ עודה אינם כוללים כל קריאה לאלימות או למאבק מזויין נגד ישראל. אם היה ספק בכך, ח"כ עודה פרסם כבר למחרת היום הבהרה לדבריו, באותה במה שבה פרסם את הציוץ המקורי שלו, ובו הבהיר את דבריו:

אני מבין שאנשים רבים נפגעו מהציוץ שלי. הבנתי שלצערי שגם נפגעו משפחות חטופים שעם רובן אני בקשר הדוק ותמכתי במאבקן לאורך כל הדרך, וזה באמת מצער אותי מאוד. [...] ‏כשצפיתם בהתרגשות בצעירות החטופות, החפות מכל פשע, חוזרות לחיק אמהותיהן, גם אני צפיתי והתרגשתי. אבל אני גם ראיתי את השחרור של 90 אסירים, או, ליתר דיוק, אסירות וקטינים, נערים ונערות. אלה האסירים ששוחררו – האמת הפשוטה היא שלא שוחרר אף אדם שהואשם ברצח. רוב המשוחררים הפלסטינים באותו יום כלל לא הואשמו בדבר! צעירים וצעירות שישבו במעצר מינהלי בלי שנאמר להם אפילו במה הם מואשמים. [...] תמכתי בעסקה מהיום הראשון ותומך במימושה עד תום. ‏תומך בסיום המלחמה לאלתר. ‏מתנגד באופן נחרץ לכל פגיעה בחפים מפשע. ‏תומך בסיום הכיבוש וכינון שלום בין שני העמים על בסיס שתי מדינות. ‏מוכן להשקיע את כל המאמצים למימוש המטרות האלו. ‏כמו רוב הציבור הישראלי ורוב הציבור הפלסטיני אני שמח על העסקה שנעשתה, ועצוב שהיא באה באיחור של למעלה משנה בגלל שיקולים פוליטיים של נתניהו וממשלתו. ‏מול אלה שרוצים מלחמת נצח אמשיך לפעול למען השלום. רק השלום יביא ביטחון. רק השלום יבטיח עתיד לשני העמים.

לפי הדין (בג"ץ 5744/16 בן מאיר נ' הכנסת, פס' 33 לפסק דינה של הנשיאה חיות (27.5.2018)),

בהינתן התכלית המשותפת העומדת ביסוד חוק ההדחה [הכוונה להסדר הקבוע בסעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת] מזה ובסעיף 7א לחוק היסוד מזה,[2] מן הראוי כי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין הפעלת המנגנון הקבוע בסעיף 7א לחוק היסוד [שעניינו, כאמור, פסילת רשימות ומועמדים מלהשתתף בבחירות לכנסת] ינחו את הכנסת גם לצורך הפעלת המנגנון הקבוע בחוק ההדחה. [...] כמו כן, מתחייב מאמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין הפעלת המנגנון שבסעיף 7א לחוק היסוד, כי הראיות לביסוס המעשה או המעשים המצדיקים לכאורה הפסקת כהונה תהיינה 'ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות' ונדרשת ׳מסה קריטית׳ של ראיות כאלה על מנת להצדיק את הפסקת הכהונה.

במקרה הנדון, התנאים הללו אינם מתקיימים כלל. הבקשה מבוססת על אמירה אחת בלבד, שאין בה כמובן "מסה קריטית" של ראיות; האמירה כשלעצמה אינה "ברורה, חד-משמעית ומשכנעת" לביסוס הטענה לתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל; וההבהרות שפרסם ח"כ עודה מיד לאחר הפרסום הראשון מסירות כל ספק בעניין כי אין בדבריו משום תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

עצם קיום ההליך להפסקת כהונתו של ח"כ עודה מבטא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. יש בו פגיעה בחופש הביטוי ובזכות המיעוט הערבי לייצוג. נוסף על-כך, קיום ההליך בעניינו של ח"כ עודה מבטא מדיניות בררנית, על רקע ההתעלמות המוחלטת של הכנסת מקריאות מפורשות של חברי כנסת לפגוע בחפים מפשע ברצועת עזה, קריאות שיש בהן הסתה לגזענות.[3]

הדיון בעניין הדחתו של ח"כ עודה מצטרף להחלטה של ועדת האתיקה מיום 11.11.24 להשעות את ח"כ עופר כסיף לתקופה של שישה חודשים – החלטה אשר, כפי שציינו בזמנה,[4] התקבלה בהיעדר עילה ובניגוד לדין. בשני המקרים, מדובר בניצול לרעה מצד הקואליציה של מנגנונים בדין השמורים למקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כדי להשתיק ביקורת לגיטימית, גם אם שנויה במחלוקת, אשר חוסה תחת חופש הביטוי.

לבסוף, יש לעמוד גם על הנסיבות שבהן תידון בקשת ההדחה דנן: בקשת ההדחה של חה״כ עודה, שבה נטען ללא ביסוס כי הוא תומך במאבק מזוין נגד המדינה, עתידה לעלות לדיון בשעת מלחמה, שבגינה בוטלו דיונים רבים אחרים של ועדות הכנסת. לכן, ההחלטה לקיים את הדיון בעניינו של חה״כ עודה חרף מצב החירום ראויה לבדה לביקורת. נמצא, כי לא רק שבקשת ההדחה פסולה משפטית מעיקרא, אלא שנסיבות בירורה בעת הזאת – ההתעקשות על קיום הדיון בשעת חירום ומצב החירום לכשעצמו – מעלות את החשש הממשי כי היא לא תזכה לבירור הפרלמנטרי היסודי הראוי לה.

הפורום קורא לחברי הכנסת להתנגד לבקשה להפסקת כהונתו של ח"כ עודה. על הכנסת לשמש זירה לדיון פתוח, פלורליסטי ומכבד גם – ואולי דווקא – בעתות משבר, ולא להפוך לכלי בידי הרוב להשתקת מיעוטים פוליטיים.

לקריאת ההודעה המלאה:

עמדת הפורום בעניין הדחת ח''כ עודה.pdf

הורידו את PDF • 143KB

[1] סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת נבנה על סעיף 7א לחוק היסוד בקביעת התנאים שבהם ניתן להדיח חבר כנסת מכהן, באופן הבא – סעיף 7א לחוק היסוד מאפשר את פסילתם של מועמדים או רשימות מלהשתתף בבחירות לכנסת, אם מעשיהם או התבטאויותיהם עולים כדי אחד מאלה: ״(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.״ לפי ההסדר הקבוע בסעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת, ״הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, להחליט להפסיק את חברותו״ של חבר כנסת מכהן, בהתקיים עילה (2) (״הסתה לגזענות״) או (3) (״תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל״) בסעיף 7א הנ״ל.

[2] ראו לעיל ה״ש 1.

[3]  ראו, למשל, את ההתבטאויות המובאות אצל נעה שפיגל ״חקיקה גזענית, אמירות קיצוניות ותוכנית ליישוב עזה: הגבול בין הליכוד לעוצמה יהודית הולך ומיטשטש״ הארץ (15.5.2025): https://www.haaretz.co.il/news/magazine/2025-05-15/ty-article-magazine/.premium/00000196-aece-d1bb-a5d6-aefe4ec10000.

[4] ראו: פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה הודעה בעניין החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את חבר הכנסת כסיף (19.11.2024): https://www.lawprofsforum.org/post/cassif_theknesset_ethics_committee.