הפורום מתריע על סכנות שבמדיניות קבלת היתרים לנשיאת נשק אותה מאמצת מדינת ישראל כפי שבאות לידי ביטוי בנוסח התקנות המקלות את התנאים לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי, שאושרו על-ידי הועדה לביטחון לאומי בכנסת באוקטובר 2023. הנייר מראה כי ההסדר החדש פוגע בשלטון החוק ומסכן את החיים והבטחון האישי של האוכלוסייה בישראל.
חשוב לציין כי גם לפני אוקטובר 2023, תחום רישוי להחזקת כלי ירייה סבל מהעדר שקיפות ומכשלים משמעותיים בבדיקת מסוכנות מבקשי הרישיונות והיעדר פיקוח מצד המדינה על הנשק שנמצא בידי הציבור. ההקלה נרחבת בתנאי קבלת רישיון נשק והאצת התהליך במסגרת קמפיין ישראל מתחמשת העמיקו את הכשלים הללו ויצרו בעיות משילות חדשות.
חלוקה נרחבת ולא מבוקרת של כלי נשק לאזרחים מעלה את הסיכון לשימוש בלתי כשיר בנשק, ולשימוש בלתי לגיטימי בנשק, במצבים בהם הפרט כושל בהערכת הסיכון או בחוקיות האיום, כמו גם לזליגה של נשקים לשימוש פלילי. יתרה מכך, הימצאות נרחבת של נשק באוכלוסייה עומדת במתח עם מחויבויותיה של המדינה תחת עקרון שלטון החוק, במובן זה שהמדינה – המוגבלת באמצעות החוק – היא זו שאוחזת בלגיטימציה הבלעדית להפעיל סמכויות כוחניות כלפי יחידים. העברה גוברת של האחריות להגנה עצמית לאזרחים מבטאת נסיגה של המדינה ממחויבותה לשמור על שלום האזרחים. ההקלות והצגת המדיניות המקלה כפעילות אישית של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר תואמות את המאפיינים של ממשל פופוליסטי אוטוריטרי: התייחסות למשאבים ציבוריים כמשאבים פרטיים של הפוליטיקאי, ועקיפה של בעלי מומחיות מקצועית ושל ערוצי פעולה רשמיים. המדינה הופכת כלי לשימוש אישי של פוליטיקאים, ללא פיקוח אפקטיבי על ידי הציבור או מנגנוני איזונים ובלמים מוסדיים.
לבסוף, הימצאות נרחבת של נשק באוכלוסייה שוחקת את תחושת הביטחון, הדרושה לחיים אזרחיים ככלל, ולמימוש זכויות דמוקרטיות – כמו הפגנה, מחאה והצבעה בפרט. היא מחמירה במיוחד את תחושת המתח והדריכות עבור נשים ועבור אזרחים ואזרחיות בקבוצות מיעוט, החשופים ממילא ליחס חברתי חשדני ולחשש מאלימות מוגברת. בהקשר הישראלי פגיעה זו עלולה לפעול על ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה.