נותנים תשובות לשאלות שכולם שואלים. כמו:
שאלה 1: האם קיימת דמוקרטיה נוספת בה שופטים ממנים שופטים או שיש להם וטו על מינוי שופטים ומהי?
ראשית, שופטים אינם ממנים שופטים בישראל. די לפייק. שופטים מהווים 3 מתוך 9 חברים בוועדה למינוי לשופטים. למינוי שופטים לרוב הערכאות נדרש רוב של 5 מתוך 9 חברים, כך של-3 השופטים בוועדה אין וטו על המינוי. רק למינוי שופטים לבית המשפט העליון נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה. לפיכך, במינוי שופטים לעליון כל 3 חברים בוועדה, כולל 3 נציגי הקואליציה, יכולים להטיל וטו, מה שמחייב הסכמה רחבה, כפי שנעשה עד היום. שנית, יש דמוקרטיות אחרות שבהם שופטים מעורבים במינוי שופטים, כמו ניו זילנד ואיטליה למשל. מה שבטוח זה שאין אף דמוקרטיה שבה לקואליציה יש שליטה מוחלטת במינוי שופטים לכל הערכאות, ללא שום איזונים ומגבלות, כפי שיהיה בישראל אם ההפיכה המשטרית תושלם.
שאלה 2: אם רוב השופטים היו ימנים, האם עדיין היית תומך בכך ששופטים ימנו שופטים?
כאמור בתשובה הקודמת, שופטים אינם ממנים שופטים בישראל. די לפייק. מינוי שופטים נעשה כיום בהחלטה משותפת של גורמים פוליטיים וגורמים מקצועיים, ביניהם שופטים. ההתנגדות להשתלטות של הקואליציה על הוועדה למינוי שופטים אינה פרסונלית אלא עקרונית.
שאלה 3: אתם קוראים למדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות. היכן כתובות המילים ״יהודית ודמוקרטית״ במגילת העצמאות?
במגילת העצמאות נכתב מספר רב של פעמים שישראל מוקמת כמדינה יהודית. כמו כן נאמר שישראל תבטיח שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, כלומר, תהיה דמוקרטית. בנוסף, בהחלטת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 1947 שעליה מבוססת הכרזת העצמאות נקבע במפורש כי מדינת ישראל תהיה יהודית ודמוקרטית.
שאלה 4: האם מדינת ישראל לא הייתה דמוקרטיה עד שנת 1992 (חקיקת חוקי היסוד)?
עד שנת 1992 מדינת ישראל הייתה דמוקרטיה פגומה (וגם כיום היא כזו). בדומה לדמוקרטיות אחרות בעולם, עם השנים ישראל חיזקה את ההגנה על זכויות חוקתיות ואת סמכות בית המשפט לקיים ביקורת חוקתית. כיום לא קיימת דמוקרטיה מערבית שאין בה ביקורת שיפוטית אפקטיבית על חוקים. אפילו בניו-זילנד ובבריטניה, בניגוד לנטען, בתי המשפט יכולים לקיים ביקורת כזו.
שאלה 5: האם הוסמך בית המשפט העליון לפסול חוקים והחלטות ממשלה? מתי והיכן?
כן. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנחקק בשנת 1992 קובע במפורש שאסור לפגוע בזכויות היסוד שמוגנות בחוק, אלא אם הפגיעה נעשית בחוק של הכנסת או בהחלטת ממשלה שמתקבלת מכוח חוק, ובתנאי שהחוק הפוגע הולם את ערכי מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה, והפגיעה בזכויות היא מידתית. במילים אחרות, חוק היסוד קובע שחוק של הכנסת או החלטה של רשות ממשלתית שפוגעת בזכויות מוגנות היא חסרת תוקף, אלא אם כן היא עומדת בכמה דרישות מחמירות. חוק היסוד לא קובע במפורש מי מוסמך לקבוע שחוק או החלטה ממשלתית אינם תקפים בשל פגיעה בזכויות, והפרשנות הסבירה והמתבקשת של בית המשפט העליון היתה ועודנה שבית המשפט, כרשות השלטונית שמוסמכת לפרש וליישם חוקים, רשאי וצריך לעשות זאת. פרשנות זו התבססה בין היתר על הדיונים שערכה הכנסת לקראת חקיקת חוקי היסוד. יש לציין שגם במדינות דמוקרטיות אחרות בית המשפט הוא זה שמכריז על בטלות חוקים שפוגעים בזכויות חוקתיות, ובחלקן, למשל בארה"ב, הוא עושה זאת מכוח פרשנות שלו ולא מכוח הוראה מפורשת בחוקה (כי בעצם, מי אם לא הוא?). בנוסף, הסמכות של בית המשפט העליון לבטל החלטות של רשויות שלטוניות מעוגנת בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, והסמכות להכריז על בטלות חוקים שפוגעים אושררה על ידי הכנסת בתיקון 23 לחוק הכנסת משנת 2008 (כפי שמובהר בדברי בהסבר להצעת החוק הנ"ל).
שאלה 6: האם קיימים כיום איזונים ובלמים על בית המשפט? ציינו ״איזון ובלם״ אחד.
כן. הרבה יותר מאחד. לפי הכללים שכבר נקבעו בפסיקה, בית המשפט מתערב בהחלטות של הכנסת ושל הממשלה רק במקרים קיצוניים (שלצערנו מתרבים לאחרונה). כשבית המשפט מתערב, הוא עושה זאת על סמך חוקי יסוד וחוקים שהכנסת עצמה קבעה, והוא כמובן לא יוזם הליכים בעצמו, אלא מכריע רק בעתירות שמוגשות אליו. בכל מקרה, חשוב לזכור שממשלה בלי איזונים ובלמים, כפי שתהיה אחרי ההפיכה השלטונית, היא הרבה יותר מסוכנת מבית משפט בלי איזונים ובלמים. בכל העולם, ולאורך כל ההיסטוריה, ממשלות ללא איזונים ובלמים נטו לנצל את השליטה שלהן בתקציב המדינה ובכוחות הבטחון כדי לבצר את מעמדן ולקדם אינטרסים צרים של חבריהן על חשבון האזרחים. בתי המשפט, לעומת זאת, הם הרשות השלטונית הכי פחות מסוכנת לאזרחים.
שאלה 7: אם המילה הסופית היא של בית המשפט, מה הטעם בקיום בחירות לכנסת ולראשות ממשלה?
בכל המדינות הדמוקרטיות בית המשפט מקיים ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת והמחוקקת, ואף אחד לא חושב שאין טעם בקיום בחירות. דווקא בישראל, לכנסת יש כוח גדול במיוחד לומר את המילה האחרונה, לאור העובדה שהכנסת יכולה לכונן חוקי יסוד בקלות רבה, ובית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד רק במקרים קיצוניים ביותר.
שאלה 8: האם היועמ״ש הוסמך לחייב את הממשלה בהתאם לחוות דעתו? מתי והיכן?
כן, הוא הוסמך לכך בפסיקה של בית המשפט העליון, שמהווה דין מחייב במדינת ישראל ומקור חשוב להשלמת פערים בחוק, ברוח המשפט האנגלי המקובל שעליו המשפט הישראלי מבוסס.
שאלה 9: מקריאתך להידברות ופשרה עולה שאתה מסכים שיש צורך ברפורמה כי המצב היום לא תקין ומצריך תיקון. למה לא דרשתם רפורמה כלשהי עד היום?
הרפורמה העיקרית שנדרשת במערכת המשפט בישראל היא חיזוק הדמוקרטיה וזכויות האדם, יצירת שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי, וצמצום השחיתות השלטונית. ההסכמה לפשרה כעת נובעת מחוסר רצון לגרום לקרע בעם ולמשבר חוקתי, כלכלי, חברתי, ובטחוני חסר תקדים נוכח ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה. עם זאת גם במצב זה ישנם קווים אדומים שעליהם אי אפשר להתפשר.
שאלה 10: האם תסכים להעברת הרפורמה בתמורה לפרישתו של נתניהו?
חס וחלילה. ההפיכה המשטרית היא נוראית ומסוכנת ותחסל את הדמוקרטיה בישראל עם או בלי נתניהו.