שיטת מינוי השופטים בצרפת - נייר עמדה #16

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה - קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט הישראלי ולמשפט הציבורי בפרט הפועלת בהתנדבות - רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת של הקואליציה לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, לצמצום משמעותי של הביקורת השיפוטית על חקיקה ועל אקטים מנהליים, לפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה, ולפגיעה בזכויות אדם. בנייר עמדה זה אנו בוחנים את שיטת מינוי השופטים בצרפת.

בדיונים על הרפורמה במערכת המשפט, חברי הקואליציה נוהגים לבסס את טענותיהם על משפט משווה. כנגד ביקורות המומחים על התיקונים המוצעים, הם מפנים למנגנונים דומים שקיימים במשטרים דמוקרטיים מערביים, וביניהם צרפת. נייר זה סוקר את הדין בצרפת בנוגע למינוי שופטים ושמירה על עצמאותם. סקירה זו מובילה למסקנה, כי בניגוד לטענותיהם של מקדמי הרפורמה, נבחרי ציבור בצרפת אינם שולטים במינוי רוב השופטים, וזאת כדי לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים. עצמאות השופטים בצרפת מוגנת באמצעות מזעור מעורבותו של הדרג הפוליטי לא רק בהליכי מינוי, אלא גם בתהליכי קבלת החלטות בנוגע לקידום ושיפוט משמעתי של שופטים. בערכאות המיוחדות בהן נבחרי ציבור כן ממנים שופטים, מדובר בנבחרי ציבור המכהנים בשלוש רשויות מובחנות היטב. מכאן, שבניגוד לשיטת המינוי המוצעת ברפורמה, בצרפת אין לאף רשות פוליטית שליטה מכריעה על המינויים. בנוסף, עצמאות הרשות השופטת מוגנת גם על-פי דין האיחוד האירופי, המחייב את צרפת ומכפיף אותה לפיקוח של רשויות האיחוד.

נייר עמדה מס׳ 16 צרפת.pdf

הורידו את PDF • 256KB

עמדת בכירי משפט בריטיים על אודות ההשוואה בין בריטניה לישראל - נייר עמדה #13

במסגרת העשייה של תומכי ההפיכה המשטרית, ביצעו כמה מהתומכים מהלכי השוואה למשפט הבריטי, שהיה בהם כדי להטעות אם לא למעלה מכך. בנייר עמדה קצר, שעליו חתומים מבכירי המשפט הציבורי הבריטי, המצורף להלן, פירוט קצר אודות השיטה הבריטית לאשורה.

בין החותמים – נשיא בית המשפט העליון הבריטי לשעבר (2012-2017), הלורד Neuberger; שר המשפטים לשעבר (2013-2016), הלורד Faulks; לורד David Pannick, מבכירי עורכי הדין בבריטניה ויו"ר ועדת החוקה של בית הלורדים; ופרופסור ופרופסורית בכירים מ University College London, אחת האוניברסיטאות המובילות בבריטניה.

בסתירה גמורה לטענות שהושמעו, הכותבים מצביעים על כוחו של בית הלורדים כבית נבחרים שני, פעיל, שיזם חקיקה ופועל באופן שוטף כבלם של העשייה בפרלמנט. מודגש כי גם בהצעות לשינוי המערך, נותר בלא פגע אופיו של בית הלורדים כשומר חוקתי מן המעלה הראשונה.

עוד נותחה ונדחתה הטענה לפיה לאור עקרון ריבונות הפרלמנט, השליט בבריטניה, אין לרשות השופטת בה כוחות להשפיע על קביעת מדיניות ויישומה. לפי חוק זכויות האדם משנת 1998, בידי בתי המשפט שני כוחות – פרשנות חקיקה מחזקת-הגנת זכויות אדם, הניתנת גם באופן הסותר את לשון החוק (סעיף 3 לחוק), והכרזת אי-התאמה, המיתרגמת לפעולה בהתאם להכרזה לפי התרבות המשפטית הבריטית (סעיף 4 לחוק). רק הכוח השני נזכר בידי רבים, אך בפועל, מול כשלושים הכרזות כאלה, בלמעלה מכפול מהמקרים ניתנה פרשנות לא-טקסטואלית לחקיקה הפוגעת בזכויות מוגנות.

מעבר לחוק זה, נקבע כי בתי המשפט הבריטיים הפעילו את כוחם ההיסטורי על בסיס המשפט המקובל כדי להציב מגבלות משמעותיות על עשייה שלטונית. בין היתר, התערב בית המשפט העליון בהליכי העזיבה של בריטניה את האיחוד האירופי. גם לאחר עזיבת האיחוד, מצביעים הכותבים על כך שבריטניה חוזרת ומצהירה על מחוייבותה לעמוד בהתחייבויות על-לאומיות, בין היתר דרך המשך חברותה במועצת אירופה ובכפיפותה לבית הדין האירופי לזכויות האדם. כל אלה מציבים מחסומים נוספים על ההליך החקיקתי.

נייר עמדה של בכירי משפט בריטיים על אודות ההשוואה בין בריטניה לישראל.pdf

הורידו את PDF • 441KB

ביקורת שיפוטית על חקיקת הפרלמנט בניו-זילנד - נייר עמדה #12

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, לפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה ובזכויות אדם. בנייר עמדה זה אנו בוחנים את השאלה האם אכן, כפי שנטען על ידי תומכי הקואליציה, בניו-זילנד אין ביקורת שיפוטית על חקיקת הפרלמנט. מסקנת נייר העמדה היא שהטענה שלפיה אין ביקורת שיפוטית על חוקים בניו-זילנד היא רחוקה מאוד מלהיות מדויקת ואף מטעה.

מס׳ 12 נייר עמדה ניו זילנד.pdf

הורידו את PDF • 235KB