top of page
  • Twitter
  • Youtube

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

منتدى محاضري القانون من أجل الديمقراطية

The Israeli Law Professors’ Forum for Democracy

תקציר: שופטי בית-המשפט העליון פסקו כמעט פה אחד, 13 שופטות ושופטים מתוך 15, כי הכנסת אינה רשאית לחוקק חוקי-יסוד שסותרים את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולבית המשפט הסמכות והחובה לפסוק בעניין.

הפורום סבור שזוהי הכרעה ראויה, שנחוצה לשם הגנה על הדמוקרטיה הישראלית, בהיעדר מנגנוני איזון וביקורת ממשיים על חקיקת הכנסת. מהכרעה זו ניתן ללמוד כי הכנסת אינה רשאית לחוקק תיקונים כמו אלה שקידמה הממשלה, ובכלל זה השתלטות הממשלה על הוועדה לבחירת שופטים והגבלה ניכרת של הסמכות לביקורת שיפוטית.

רוב מכריע של לפחות 11 מבין 15 השופטות והשופטים קבע כי אין להכיר בתוקפה של שלילה גורפת של עילת הסבירות. פסק הדין מדגיש את חשיבותה של עילת הסבירות ואת חשיבותה של ביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת ועל החלטות הממשלה ושריה. עילת הסבירות מגינה על כלל החברה הישראלית מפני שחיתות ושרירותיות והיא הכרחית לשם קיום ביקורת שיפוטית ראויה.



בנייר עמדה זה אנו בוחנים את שאלת בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. אנו מראים כי:

· החל משנת 1992, ולמעט בממשלת החלופים, הכנסת בחרה נציג מהאופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים.

· דרך פעולה זו משרתת עקרונות דמוקרטיים חשובים, ובהם שמירה על אמון הציבור בשופטים, שמירה על אי-תלות השפיטה, מקצועיותה, אחריותיות ומגוון נקודות המבט שהיא משקפת.

· נכון לכתיבת שורות אלו, ובנסיבות שנדונו בפסיקה, נוהג זה אינו נאכף על ידי בית המשפט באמצעות ביקורת שיפוטית כלפי הכנסת, ולפיכך האחריות נותרת על כתפיה של הכנסת, ובאופן ספציפי, על כתפיו של הרוב בכנסת, שלא לעשות שימוש לרעה בכוחו.

· עם זאת, בית המשפט שב והדגיש את החשיבות של כיבוד נוהג זה, המבטא עקרונות יסוד חוקתיים. לדעתנו, לא מן הנמנע שהנסיבות החריגות הנצבות בפנינו – ניסיון לשינוי משטרי אשר כולל מתן כוח חריג בידי הקואליציה בהליך מינוי השופטים, ובאופן שעלול להוביל לפוליטיזציה של השפיטה – יחייבו עיון מחדש בגישה השיפוטית שמותירה עניין זה בידי הכנסת, היה וזו תחליט לסטות מהנוהג. יש לקוות כי הרוב בכנסת אכן יממש אחריותו ויבחר בנציג אופוזיציה, כך ששאלה זו תוותר תיאורטית.

· על מנת למנוע מצב שבו נבחר ח"כ שמבחינה טכנית הוא חבר האופוזיציה, אך מבחינה מהותית משתייך לגוש שבשלטון – כפי שארע עד כה בשתי כנסות תחת ממשלות נתניהו – על הכנסת להבטיח ייצוג אפקטיבי של האופוזיציה. זאת, באמצעות בחירת הנציג על ידי חברי האופוזיציה, או על ידי כלל חברי הכנסת אך בהסכמת חברי האופוזיציה. כן יש להבטיח ייצוג הולם בוועדה למיעוט הערבי בדומה להבטחת הייצוג המגדרי אשר מעוגן כיום בחקיקה. לדעתנו, גם נקודת המבט של הפריפריה החברתית בישראל צריכה להישמע בוועדה. קידום הצעות ברוח זו יוכל לסייע להגן על מערכת האיזונים והבלמים החיוניות לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.








במסגרת העשייה של תומכי ההפיכה המשטרית, השוו כמה מהתומכים בין משפט השוויצרי לבין ההסדר המקודם על-ידם – בנוגע לביקורת שיפוטית על חוקים ובנוגע להליך מינוי השופטים לבית-המשפט העליון – באופן שגוי ומטעה. בתגובה לטענות אלה נכתב נייר עמדה קצר זה על ידי שתי מומחיות מובילות למשפט ציבורי-שוויצרי – נשיאת אוניברסיטת פריבורג (בשוויץ), פרופ' Astrid Epiney (מומחית למשפט ציבורי-שוויצרי, למשפט אירופי, ולמשפט הבינלאומי), ו-פרופ' Eva Maria Belser, מאוניברסיטת פריבורג (מומחית למשפט ציבורי-שוויצרי). בנייר העמדה מסבירות המומחיות השוויצריות את שיטת המשפט השוויצרית ככל שהדבר נוגע לשתי הסוגיות האמורות (ביקורת שיפוטית על חוקים והליך מינוי השופטים לבית-המשפט העליון), ומגיעות למסקנה כי ההשוואות לשוויץ שנעשות על-ידי תומכי "הרפורמה", "מובאות ללא הצגת ההקשר הנחוץ של המשטר המשפטי והחוקתי השוויצרי כמכלול, ושל הפרקטיקה שלו״. כאשר הקשר זה נלקח בחשבון, קובעות המומחיות, ההשוואות בין מרכיבי המשטר השוויצרי לבין הרפורמה המתוכננת בישראל ״מאבדות את כוח השכנוע שלהן״.


bottom of page