ההליך בו נקט שר החינוך למינוי חברים למועצה להשכלה גבוהה (המל״ג) מעורר קשיים משפטיים רציניים שתוצאתם עלולה להיות פגיעה ממשית באקדמיה הישראלית.
המל״ג הוא גוף האמור להגן על עצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה מפני מעורבות פוליטית. עליו להתוות מדיניות לפי שיקולים שעניינם טובת ההשכלה הגבוהה בלבד. לכן, מינוי חברי מל״ג חייב להיעשות אך ורק על יסוד המומחיות והניסיון האקדמי והניהולי של המועמדים, ולכן קבע החוק מפורשת את חובתו של השר להיוועץ – בנפש חפצה ובלב פתוח – בראשי המערכת האקדמית.
חרף זאת, שר החינוך דחה, ללא כל הנמקה, את כל המועמדים שהציעו ראשי המוסדות, ובחר להציע לממשלה למנות למל״ג מועמדים שעמדותיהם הפוליטיות קרובות לעמדת השר במגוון תחומים ובהם בכל הקשור ליוזמה ל״רפורמה משפטית״.
ההליך שהשר נקט הינו פסול. הליך תקין, הכולל היוועצות כאמור, נועד למנוע את הכללתם של שיקולים זרים בהחלטה. החשיבות הנעוצה בהקפדה יתירה על הליך תקין במקרה זה נובעת מהחשש כי מימושה של הצעת השר תהפוך את המל״ג לגוף פוליטי, באופן שעלול לסכן את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
Comments