פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה רואה בדאגה רבה את הכוונה המסתמנת לפעול לביטול עצמאותה של הרשות השופטת, להכפפתה לממשלה ולשיקוליה הפוליטיים מפלגתיים של הרשות המבצעת, לפגיעה במעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה, ולפגיעה בזכויות האדם. בנייר עמדה זה, ועל רקע הכוונה האמורה והשלכותיה, אנו מתייחסות לפגיעה הצפויה בזכויותיהן של נשים כפי שמתבטאת בהרכב הממשלה ובמינוייה, בהסכמים הקואליציוניים, בהצעות חוק שהוגשו על ידי חברי קואליציה, ובפעולות והצהרות הממשלה וחבריה. מסקנת נייר העמדה היא שמכלול הפעולות, ההתחייבויות ושינויי החקיקה מטעם הממשלה והקואליציה, פוגעים פגיעה אנושה בזכויותיהן של כלל הנשים בישראל ומסיגים את מצב זכויות הנשים בישראל בצורה החמורה ביותר מאז קום המדינה.
תמצית הדברים:
מכלול הפעולות, ההתחייבויות ושינויי החקיקה מטעם הממשלה והקואליציה, פוגעים פגיעה אנושה בזכויותיהן של כלל הנשים בישראל ומסיגים את מצב זכויות הנשים בישראל בצורה החמורה ביותר מאז קום המדינה.
תיקוני החוק המתוכננים על ידי הקואליציה על מנת לאפשר הדרת נשים מטעמי דת יבטלו את ההגנות המשפטיות המבטיחות את זכותן של נשים לשוויון ולחירות במרחב הציבורי, ויצמצמו את האוטונומיה שלהן, את החופש שלהן מאפליה ומפגיעה בכבוד האדם בכל תחומי החיים: ברחוב, בתעסוקה, בתחום המסחר והצרכנות, בפעילויות פנאי ועוד
התיקון לחוק שיאפשר להפלות מטעמי אמונה דתית יאפשר לכל בעל עסק לכפות בעסקו הרחקה והדרה של נשים, הן כלקוחות והן כעובדות, על מנת למשוך לקוחות שאינם מעוניינים לקבל שירות מנשים או בנוכחותן.
הגדלת סמכויות הרב הצבאי הראשי והכפפתו לרבנות הראשית תביא לכך שהרבצ״ר יוכל להשתמש בדרגתו וסמכותו החדשה מחד, ובכפיפותו לרבנות הראשית מאידך, על מנת לדרוש את צמצום השתלבותן של נשים במקצועות לחימה, תוך הנחיית חיילים חובשי כיפות לסרב לשרת עימן ובקרבתן.
משמעות הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים היא היווצרותה של מערכת משפט כוללת של דין תורה, המפלה נשים ומדירה אותן משורותיה בריש גלי, במקביל למערכת המשפט האזרחית, כך שבפועל תחת כנפיה של מדינה אחת תהיינה שתי מערכות משפט, המבוססות על גופי דינים שונים, ומושתתות על תפיסות צדק שונות
באופן חסר תקדים, ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין מפלגת הציונות הדתית כולל התחייבות שלא להצטרף לאמנת איסטנבול. אמנת איסטנבול, האמנה של מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, נחשבת כיום לכלי החשוב והיעיל ביותר להתמודדותן של מדינות עם תופעות אלה, ומהווה את הסטנדרט הבינלאומי המקובל בתחום.
הממשלה הנוכחית מציינת נסיגה היסטורית בייצוג נשים. בקואליציה ישנו רוב גברי מוחלט כאשר מתוך 64 חברי כנסת רק תשע הן נשים (14%). בכנסת כולה שיעור הנשים עומד על 24% בלבד שהן 29 נשים מתוך 120 חברי כנסת, ורק 4 נשים מכהנות כיו״ר ועדה מתוך 25 ועדות.
בשל הפיכת הדרת הנשים לחוקית תהליך ההפרדה בין המינים בחברה החרדית יעמיק. כך למשל אישור הפרדה במעיינות יפגע במשפחות חרדיות שלא תוכלנה לטייל כמשפחות, וסופו הצפוי של התהליך הוא שהגברים החרדים והבנים החרדים יטיילו בחיק הטבע ואילו נשים ובנות חרדיות תוגבלנה ליציאות בגבולות ביתן.
הרחבת סמכויות ביה״ד הרבניים תחייב נשים חרדיות להתדיין מולם ותמנע מנשים חרדיות מוחלשות, כגון סייעות בחינוך הלא מוכר, את האפשרות לפנות לארגוני נשים לקבלת סיוע משפט
פגיעה בכוחו של בית המשפט לבלום חקיקה מפלה ולתת סעד לקבוצות המיעוט תפגע באופן מיוחד בזכויותיהן של נשים ערביות כמיעוט בתוך המיעוט, וביכולתן להתגונן מחקיקה מפלה וגזענית. בנוסף, כוונת הממשלה להגביל את פעילותם של ארגוני זכויות האדם תפגע בפעילות ארגוני החברה האזרחית בחברה הערבית, ובפרט בפעילותם של ארגוני הנשים הערביות.